מלכודת המוטבים: מדוע הצוואה שלכם לא תגן על כספי הפנסיה וההשתלמות תארו לעצמכם את התרחיש הבא: אדם הולך לעולמו, ומותיר אחריו משפחה אוהבת וצוואה מפורטת, חתומה ומנוסחת בקפידה על ידי עורך דין. בשורה הראשונה של הצוואה נכתב בבירור כי כל רכושו, כספיו ונכסיו מכל סוג שהוא, לרבות כל חשבונות הבנק והחיסכון שלו, מורשים לאשתו ולילדיו בחלקים שווים.בן הזוג והילדים בטוחים שהם מוגנים. הם פונים לחברות הביטוח וקרנות הפנסיה כדי למשוך את מאות אלפי, ולעיתים מיליוני השקלים שנצברו שם לאורך השנים, ואז הם סופגים סטירת לחי משפטית ומגלים את האמת המרה. הכסף אינו מגיע אליהם. הוא הולך לאקסית מלפני עשרים שנה.כיצד ייתכן שצוואה חוקית וברורה לחלוטין נרמסת כלא הייתה? התשובה נעוצה באחד הסעיפים המפתיעים והפחות מוכרים לציבור הרחב: סעיף 147 לחוק הירושה. האשליה הבלתי מוגנת של הצוואהרבים מאיתנו חיים תחת האשליה שצוואה היא מלכת העל של עולם הירושות. אנחנו בטוחים שברגע שכתבנו מסמך רשמי המגדיר מה ייעשה ברכושנו לאחר לכתנו, המילה האחרונה היא שלנו.אלא שבמציאות הפיננסית של ימינו, הכסף הגדול באמת של רוב המשפחות בישראל אינו נמצא בהכרח בעובר ושב, אלא בנכסים הפנסיוניים והפיננסיים: בקרנות הפנסיה, בקרנות ההשתלמות, בקופות הגמל ובפוליסות ביטוח החיים. לגבי כל אלה, המחוקק הישראלי קבע כלל משחק שונה לחלוטין. הסעיף שמשנה את התמונה: סעיף 147 לחוק הירושהחוק הירושה, התשכ״ה 1965, קובע בסעיף 147 באופן שאינו משתמע לשני פנים."סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון".במילים פשוטות, קרן הפנסיה שלכם, קרן ההשתלמות שלכם וביטוח החיים שלכם אינם חלק מהירושה שלכם. החוק מוציא אותם אל מחוץ לעיזבון. כתוצאה מכך, חלוקת הכספים הללו אינה נקבעת על פי דיני הירושה הרגילים או על פי צוואה כללית, אלא אך ורק על פי המוטבים שקבעתם באופן אקטיבי מול הגוף הפיננסי המנהל, או על פי תקנון הקרן. חתימה בגיל עשרים, טרגדיה בגיל חמישיםהבעיה העמוקה מתחילה בנתק שבין הפעולות הפיננסיות שלנו לבין שינויי החיים. רובנו פותחים את קרנות הפנסיה וההשתלמות הראשונות שלנו בשנות העשרים או השלושים לחיינו, כשאנו מתחילים לעבוד בעבודה רצינית. באותו מעמד, אנו חותמים על ערימת טפסים וממלאים את סעיף המוטבים.באותם ימים, כרווקים, רבים מאיתנו רושמים כמוטבים את ההורים, את האחים, או את מי שהיה בן או בת הזוג באותה נקודת זמן.השנים חולפות. אנו מתחתנים, מביאים ילדים לעולם, לעיתים מתגרשים ופותחים פרק חדש בחיינו. אנחנו משנים את המציאות שלנו, אך שוכחים לחלוטין מאותם טפסים ישנים ששוכבים במחשבי חברות הביטוח. אם חלילה קורה אסון, החברה המנהלת מחויבת לפעול אך ורק לפי רשימת המוטבים המצויה אצלה. מבחינתה, הצוואה שלכם שאומרת שהכול שייך לאשתכם הנוכחית פשוט אינה רלוונטית לכספים אלו. ההבדל הקריטי: שאירים מול מוטביםכדי להבין את עומק המורכבות, חשוב להבחין בין שני סוגי מנגנונים.קרנות פנסיה: הגנת שאיריםבקרנות פנסיה מקיפות קיימת הגנה סוציאלית מובנית. על פי תקנון הקרן, במקרה של פטירה, הכסף ישולם קודם כל כקצבה חודשית לשאירים החוקיים, בן או בת הזוג בעת הפטירה וילדים עד גיל עשרים ואחת, וזאת ללא קשר לזהות המוטבים הרשומים. רק אם אין שאירים חוקיים, הכסף יעבור למוטבים שנקבעו.קרנות השתלמות, קופות גמל וביטוחי חיים: הגנת מוטבים מוחלטתכאן נמצאת המלכודת הגדולה ביותר. בנכסים אלו אין הגנת שאירים כלל. מי שרשום כמוטב בטפסי החברה יקבל את מלוא הכספים, גם אם מדובר בבן זוג לשעבר, וגם אם הנפטר השאיר מאחוריו ילדים קטנים ללא קורת גג. כשהחוק פוגש את החיים: שני מקרים אמיתיים מהשטחהתיאוריה המשפטית מקבלת משמעות אמיתית רק כשרואים כיצד היא מתנגשת עם החיים עצמם. במהלך השנים נתקלתי בשני מקרים שממחישים באופן חד עד כמה זהות המוטב הרשום יכולה לקבוע גורלות, ועד כמה התוצאה תלויה לא רק בחוק אלא גם באופי ובתום הלב של האדם שיושב מהצד השני. המקרה הראשון: כשהחמות בחרה לעשות את הדבר הנכוןאישה שנשארה אלמנה בגיל צעיר, עם שני ילדים קטנים, פנתה אליי המומה ומבועתת. בעלה נפטר בפתאומיות, והמשפחה גילתה כי בפוליסת ביטוח החיים שלו, שנפתחה עוד לפני שהכיר אותה, רשומה כמוטבת אימו. הצוואה שלו הייתה ברורה וכללה את כל רכושו לטובת אשתו וילדיו, אך כפי שראינו, ביטוח חיים אינו חלק מהעיזבון, וכל עוד לא עודכן טופס המוטבים, הכסף שייך משפטית לאותה מוטבת רשומה.במקרה הזה, לשמחתה הרבה של האלמנה, החמות בחרה לנהוג ביושר. היא הבינה שהכוונה האמיתית של בנה המנוח הייתה לדאוג לאשתו ולנכדיה, ולא הייתה לה כל כוונה להשתמש בטעות טכנית כדי להיבנות על חשבונם. היא פנתה מרצונה לחברת הביטוח והעבירה את מלוא הכספים לאלמנה. מבחינה משפטית לא הייתה לה כל חובה לעשות זאת, שכן הכספים שולמו לה כדין. מדובר היה במעשה של הגינות אישית ומשפחתית, לא בחובה חוקית.המקרה הזה ממחיש נקודה חשובה. כאשר המוטב הרשום הוא בן משפחה קרוב שיש לו זיקה רגשית לתוצאה הרצויה, קיים סיכוי טוב יותר שהעניין ייפתר בהסכמה. אך אין לבנות על כך תוכנית עיזבון. הסתמכות על רצון טוב של צד שלישי היא הימור, לא תכנון פיננסי אחראי. המקרה השני: כשהגרושה עמדה על שלההמקרה השני מספר סיפור הפוך לגמרי, ומדגים למה אי אפשר לסמוך על תום ליבם של אחרים. גבר שהתגרש מאשתו הראשונה, ולאחר שנים בנה משפחה חדשה עם אישה אחרת, נפטר מבלי שטרח לעדכן את המוטבים בקרן ההשתלמות שלו. גרושתו, שנרשמה כמוטבת עוד בתקופת נישואיהם, נותרה רשומה ככזו גם שנים רבות לאחר הגירושין.האישה החדשה, שחיה עם הנפטר שנים ארוכות וגידלה יחד איתו ילדים משותפים, פנתה לגרושה בבקשה להעביר את הכספים אליה, בהתאם למה שהיה ברור לכל מי שהכיר את המנוח כרצונו האמיתי. הפעם, לצערי, הגרושה סירבה. היא עמדה על זכותה החוקית וטענה כי כל עוד היא רשומה כמוטבת, הכסף שייך לה, ואין לה כל חובה לוותר עליו לטובת מי שירשה את מקומה בחייו של בעלה לשעבר.מבחינה משפטית טהורה, הגרושה צדקה. סעיף 147 לחוק הירושה עומד לצידה במלואו, וללא הודעה מוקדמת ומפורשת שהגיעה לחברה המנהלת לפני מות המבוטח, לצוואה ולכוונות המוצהרות אין כל כוח לשנות את זהות מקבל הכספים. האישה החדשה נותרה ללא הכספים שאותם ציפתה לקבל, במאבק משפטי ממושך שסיכוייו קלושים.השוואה בין שני המקרים מלמדת לקח מרכזי אחד. התוצאה המשפטית זהה במבנה, אך התוצאה בפועל תלויה לחלוטין באופי האדם שיושב בצד השני של הטופס. אין שום דרך לדעת מראש אם המוטב הרשום ינהג כמו החמות ההגונה, או כמו הגרושה שעמדה על זכותה. תכנון פיננסי ומשפטי אחראי אינו יכול להתבסס על הימור כזה. שורת הסיכום: מה חובה לעשות לפני שכותבים צוואהעריכת צוואה היא תהליך של אחריות משפחתית, אך צוואה שלא נתמכת בבדיקה פיננסית היא חצי עבודה בלבד.כשאני מלווה לקוחות בתכנון העיזבון והצוואה שלהם, הדבר הראשון שאני מבקשת מהם לעשות, עוד לפני שאנו מנסחים מילה אחת בצוואה, הוא לעשות שיעורי בית פיננסיים. להיכנס לאזור האישי של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, או להיעזר בדוח מהמסלקה הפנסיונית.לבדוק באופן אקטיבי מי רשום כמוטב בכל פוליסה, קופת גמל וקרן השתלמות.לעדכן את המוטבים באופן רשמי מול החברות, כך שתהיה הלימה וסנכרון מלא בין מי שרשום בחברות הביטוח לבין מה שכתוב בצוואה. כפי שראינו משני המקרים שהובאו כאן, התוצאה הסופית עשויה להיות תלויה באדם זר לחלוטין ובנכונותו לוותר על כסף שהגיע אליו כדין. זהו סיכון שאסור לשום משפחה לקחת. אל תשאירו פתח לטרגדיות משפחתיות ולמלחמות ירושה מיותרות. ודאו שהכסף שעבדתם עבורו כל החיים, אכן יגיע לאנשים שאתם הכי אוהבים. ​

מכירת דירה היא אחת העסקאות הגדולות שאדם מבצע בחייו. מאות אלפי שקלים, ולעיתים מיליונים, תלויים בכמה החלטות שמתקבלות בתוך פרק זמן קצר. דווקא בגלל גודל הסכום, כל טעות קטנה לאורך הדרך מתורגמת להפסד גדול. רבים ניגשים למכירה מתוך תחושה שמדובר בעניין פשוט, מפרסמים מודעה וממתינים לקונה, ומגלים מאוחר מדי שהתהליך מורכב הרבה יותר ממה שחשבו.ריכזנו כאן את הטעויות שאנו פוגשים שוב ושוב אצל מוכרי דירות, לצד מקרים מהשטח שממחישים כמה הן יכולות לעלות. המטרה פשוטה. שתדעו לזהות את המוקשים מראש, עוד לפני שאתם מעלים את הדירה למכירה. טעות ראשונה, תמחור הדירה לפי תקווה ולא לפי השוקהמחיר שבו מפרסמים את הדירה הוא ההחלטה הראשונה, והיא קובעת את כל מהלך המכירה. מחיר גבוה מדי מרחיק קונים ומשאיר את הדירה תקועה בשוק, ומחיר נמוך מדי שורף כסף. רבים מתמחרים לפי כמה שהם מקווים לקבל, או לפי מה שהשכן ביקש, ולא לפי מה שהשוק באמת משלם.מקרה מהשטח. ענת ויואב מכפר סבא היו בטוחים שהדירה שלהם שווה יותר מהערכת השוק, ופרסמו אותה בסכום גבוה משמעותית. בחודשים הראשונים כמעט לא הגיעו פניות, והדירה ישבה בשוק זמן רב. קונים פוטנציאליים שראו מודעה ישנה הניחו שיש בדירה בעיה ונמנעו מלפנות. כשנאלצו למכור במהירות בשל מעבר לעיר אחרת, הם הורידו את המחיר שוב ושוב, ולבסוף מכרו בסכום נמוך בהרבה ממה שיכלו לקבל לו תמחרו נכון מלכתחילה.השורה התחתונה. תמחור נכון אינו ניחוש. הוא מבוסס על עסקאות שנסגרו לאחרונה באזור ועל הבנה של מצב השוק. מחיר מנופח גורם לדירה להישחק, ודירה שנשחקת נמכרת בסוף בפחות. טעות שנייה, חתימה על זיכרון דברים לפני בדיקהזיכרון דברים נראה כמו מסמך תמים, אך מבחינה משפטית הוא יכול לחייב כמו חוזה מלא. מוכרים רבים חותמים עליו בלחץ הרגע, מתוך רצון לסגור את העסקה, בלי לבדוק את הקונה ואת יכולתו האמיתית לעמוד בתשלום.מקרה מהשטח. משה מפתח תקווה חתם על זיכרון דברים עם זוג צעיר שהתלהב מהדירה. הוא הרגיש שהעסקה סגורה, והפסיק להציג את הדירה לקונים אחרים. כעבור שבועות התברר שלקונים לא היה מימון מספיק, והבנק סירב להעמיד להם משכנתא בהיקף הנדרש. בינתיים, קונה רציני אחר שהתעניין בדירה כבר סגר עסקה על נכס אחר. משה נותר בלי קונה, אחרי שאיבד זמן יקר וקונה טוב.השורה התחתונה. שום מסמך לא נחתם לפני בדיקה משפטית מסודרת ובדיקת איתנות הקונה. זיכרון דברים שנכתב בחופזה עלול לכבול אתכם לעסקה גרועה, או להבריח קונים אחרים בזמן שהוא מתפוצץ. טעות שלישית, התעלמות מהיטל השבחההיטל השבחה הוא תשלום לוועדה המקומית בגין עליית ערך הנכס עקב אישור תוכנית בנייה או הקלה. מוכרים רבים אינם מודעים לחבות הזו, ומגלים אותה רק כשהיא נוחתת עליהם בסכום של עשרות אלפי שקלים, בדיוק כשהם כבר מחויבים לעסקה.מקרה מהשטח. רונית מראשון לציון מכרה דירה שקיבלה לפני שנים, בלי לבדוק מראש את חבויות המס שלה. לאחר החתימה היא קיבלה דרישת תשלום של היטל השבחה בסך עשרות אלפי שקלים, לצד חיוב גבוה במס שבח. כשעשתה את החשבון הסופי, גילתה ששווי המכירה כלל לא תאם את ההוצאות שהשקיעה בנכס לאורך השנים, והרווח שעליו חלמה הצטמצם כמעט לאפס.השורה התחתונה. בדיקת חבויות המס לפני המכירה, ולא אחריה, היא קריטית. לעיתים תכנון נכון של עיתוי המכירה ושל אופן הדיווח חוסך סכומים גדולים מאוד. טעות רביעית, הפתעה מחיוב מס שבחמס שבח מוטל על הרווח שנוצר בין מחיר הרכישה למחיר המכירה. קיימים פטורים מסוימים, למשל לדירת מגורים יחידה בתנאים הקבועים בחוק, אך לא כל מוכר זכאי להם, ורבים מניחים בטעות שהם פטורים לחלוטין.מקרה מהשטח. גלית מחיפה הייתה משוכנעת שלא תידרש לשלם דבר, מתוך הנחה שהמכירה פטורה ממס. היא לא בדקה את זכאותה מראש ולא התייעצה לפני החתימה. כשהגיעה השומה, היא הופתעה לגלות חיוב משמעותי במס שבח לצד היטל השבחה, סכומים שלא תכננה ולא תקצבה. ההפתעה פגעה ישירות בתכניות שבנתה על התמורה מהמכירה.השורה התחתונה. לעולם אל תניחו שאתם פטורים. בדיקת זכאות לפטור ובחינת מלוא חבויות המס מראש מאפשרות לתכנן את העסקה בעיניים פתוחות, בלי הפתעות. טעות חמישית, מכירה לפני שהזכויות מסודרות בטאבויש מוכרים שבטוחים שהדירה רשומה על שמם, אך בפועל הרישום מעולם לא הושלם. מצב כזה שכיח בדירות שהתקבלו מקבלן, בירושה, או לאחר עסקה ישנה שלא טופלה עד הסוף. כשמגיע הקונה, הפער הזה צף ומעכב את כל העסקה.מקרה מהשטח. משפחת ברק ממודיעין מצאה קונה והתקדמה לקראת חתימה, מתוך הנחה שהזכויות בדירה רשומות על שמה בטאבו. בבדיקה התברר שהזכויות טרם נרשמו על שמה, ונדרש הליך ממושך להסדרת הרישום מול הגורמים הקודמים. העיכוב נמשך זמן רב, הקונה איבד סבלנות, והעסקה התפרקה.השורה התחתונה. לפני שמעלים דירה למכירה, מוודאים שהרישום בטאבו מסודר ועדכני. הסדרת הרישום מראש מונעת עיכובים שעלולים להבריח קונה ולסכל עסקה שכבר נסגרה כמעט. מה משותף לכל הטעויות האלההמכנה המשותף לכל המקרים הוא אחד. הם קורים כשניגשים למכירה בלי תהליך מסודר ובלי ליווי מקצועי שמכיר את המוקשים מראש. כל אחת מהטעויות האלה נמנעת לחלוטין כשעושים את הדברים בסדר הנכון, בודקים את מה שצריך לבדוק, ומגנים על האינטרסים שלכם בכל שלב של העסקה. המדריך למוכר החכםכדי לעזור לכם לעבור את התהליך נכון, מההכנה הראשונית ועד מסירת המפתח, ריכזנו את כל הידע במדריך מסודר וברור. המדריך למוכר החכם לוקח אתכם צעד אחרי צעד. איך מתמחרים נכון, מה בודקים לפני שמפרסמים, אילו חבויות מס בודקים מראש, מה חייב להופיע בחוזה המכר, ואיך מסיימים את העסקה בראש שקט.בעלות סמלית תקבלו את המדריך המפורט ישירות לנייד, ותחסכו לעצמכם בדיוק את הטעויות שעולות עשרות ואף מאות אלפי שקלים. זו אחת ההשקעות המשתלמות ביותר שתעשו עוד לפני שאתם מעלים את הדירה למכירה. השמות והפרטים בדוגמאות הומחשו לצורך הסבר בלבד. אין באמור במאמר זה כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני המותאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.נכתב על ידי DLS, משרד עורכי דין למקרקעין. ​

כל מה שחייבים לדעת לפני שחותמים על הסכם שכירות מאמר מקצועי מאת משרד עורכי דין DLS הרגע לפני החתימה כעורכי דין בתחום הנדל"ן, אנו פוגשים מדי שנה עשרות שוכרים שמתחילים את השיחה באותו המשפט: "לא ידעתי שצריך לבדוק".זוגות צעירים, סטודנטים ואפילו אנשי עסקים מנוסים נופלים שוב ושוב למלכודות, רק כי הסכם שכירות נראה לפעמים "פשוט מדי", בדרך כלל נמנעים מלשכור שירותי עורך דין בכדי לחסוך בעלויות, אומרים לעצמם, כולם שוכרים דירות, כמה עמודים, כמה חתימות ומפתח. מה כבר יכול להשתבש. המציאות היא שונההסכם שכירות הוא חוזה משפטי מחייב לכל דבר. טעות אחת בניסוח יכולה לעלות לכם עשרות אלפי שקלים ובמקרים קיצוניים אף להוביל לפינוי מהדירה. המאמר הזה נכתב מנקודת מבטו של השוכר בלבד, כדי לתת לכם את הכלים להגן על עצמכם. פרק א׳: מי הבעלים?בדיקת נסח הטאבוהטעות הנפוצה ביותר היא הנחה שהאדם שעומד מולכם הוא בעל הנכס. נסח הטאבו הוא המסמך הרשמי היחיד שקובע מי רשום כבעל הנכס, והוצאתו באתר רשות המקרקעין אורכת דקות ספורות ועולה שקלים בודדים.מה תגלו בנוסח הטאבו? *זהות הבעלים הרשומים*קיומם של שעבודים, עיקולים או הערות אזהרה*הליכי הוצאה לפועל תלויים ועומדים. מה קורה כאשר יש מספר בעלים לנכס אבל מולכם עומד רק אדם אחד? השכרת נכס שיש לו מספר בעלים (ירושה, שותפות או בני זוג) מחייבת את הסכמת כולם. אחד הבעלים אינו רשאי להשכיר את הנכס לבדו ללא ידיעת האחרים. סיפור אמיתי יורם שכר דירה מראובן, שהציג עצמו כיורש יחיד. יורם לא בדק נסח טאבו. לאחר שלושה חודשים הופיעו אחיותיו של ראובן, שהיו יורשות שותפות ולא ידעו על ההסכם. יורם מצא עצמו בעיצומו של סכסוך ירושה, ולאחר ששיפץ את הדירה, מצא עצמו חלק מהליך פינוי למרות שפעל בתום לב.  זוהי אינה המלצה אלא חובתכם  דרשו שכל בעלי הנכס יחתמו על ההסכם, או שיציגו בפניכם ייפוי כוח נוטריוני מאומת המאשר את הסכמתם. פרק ב׳: בטחונותלשמור על הכסף שלכם הפיקדון שייך לשוכר; המשכיר מחזיק בו כערובה בלבד ואינו יכול להשתמש בו ללא הצדקה ברורה. הקפידו לציין בהסכם באילו מקרים ספציפיים ניתן יהיה לממש את הפקדון.1. פיקדון כספי: הגדירו בהסכם בדיוק מתי מותר להשתמש בו וקבעו לוח זמנים להחזרתו (בדרך כלל עד 30 יום מסיום החוזה).2. ערבות בנקאית: זו הגנה חזקה מאוד למשכיר כי הוא יכול לממשה ללא הוכחת נזק בבית משפט. כשוכרים, נסו להגביל את גובהה ולהעדיף שטר חוב. ואם המשכיר דורש אז הרף הוא 3 חודשי שכירות ולא יותר.3. פרוטוקול מסירה ועזיבה: הכלי החשוב ביותר נגד "פיקדונות שנעלמים" הוא עריכת פרוטוקול מצב דירה עם תמונות ביום הכניסה, ושליחתו למשכיר בתיעוד דיגיטלי (וואטסאפ או מייל)ו גם בעזיבה.פרק ג׳: תחזוקה ותיקונים מי אחראי?אחד המקורות הנפוצים לסכסוכים הוא השאלה "מי מתקן מה?". מכיוון שהחוק הישראלי מאפשר לצדדים להסכים ביניהם, הנוסח בחוזה הוא זה שקובע.ככלל ואם לא הוסכם אחרת, על הבעלים יחולו תיקונים מהותיים ותשתיתיים (נזילות, חשמל ראשי, דוד שמש, גג, בלאי סביר).על השוכר: תקלות הנובעות משימוש יומיומי (החלפת נורות, נזק מרשלנות).כמובן שאם יש חפצים בדירה וודאו שקיימים הוראות באשר לבלאי ותיקונים.מנגנון תיקון דחוף: ודאו שקיים סעיף המאפשר לכם לתקן ליקוי מהותי (כמו נזילה פעילה) על חשבונכם ולנכות מהשכירות, אם המשכיר לא תיקן זאת תוך זמן סביר (למשל 14 יום).פרק ד׳: סעיפי ה״אופציה״ ודמי השכירותאופציה היא זכותכם להאריך את ההסכם בתנאים ידועים מראש. היא קריטית לשוכרים המחפשים יציבות. המשכיר לא חייב להסכים אבל השוכר יכול לבקש.הגדרת מחיר: אל תחתמו על אופציה מבלי להגדיר את שכר הדירה בתקופה זו (למשל: ללא עלייה, או עלייה של עד 5% או הצמדה למדד). ללא הגדרה, המשכיר יכול להקפיץ את המחיר כרצונו.תשלומים נלווים: ודאו שאתם יודעים בדיוק מה גובה ועד הבית והארנונה. הוצאות השבחה של הבניין חלות על המשכיר בלבד. פרק ה׳: פרטיות ושינויים בנכס גם אם המשכיר הוא בעל הנכס הרשום, אין לו זכות להיכנס לדירה ללא תיאום.תיאום מראש: דרשו סעיף המחייב הודעה מראש (48 שעות) וביקורים בשעות סבירות בלבד. מכירת הנכס:המשכיר רשאי למכור את הדירה, אך עליכם לוודא שהחוזה מחייב את הבעלים החדש להיכנס "בנעלי המשכיר הקודם" בכל תנאי ההסכם.יציאה מוקדמת דרשו סעיף המאפשר לכם להביא שוכר חלופי באותם תנאים, והגדירו שהמשכיר לא יוכל לסרב לו מטעמים בלתי סבירים.לסיכוםזכרו: הסכמות בעל פה הן קשות להוכחה. כל מה שחשוב לכם מאישור להחזקת בעלי חיים ועד להתחייבות לתיקון המזגן  חייב להופיע בכתב בתוך החוזה.האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף אותו. לפני חתימה על הסכם שכירות מומלץ להיוועץ בעורך דין.כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין DLS.  *כותבת המאמר הינה עו"ד בתחום הנדל"ן, ניהול נכסים, צוואות ירושות ומה שביניהם. ​